מאת ד"ר דן בראל

ההתחממות הגלובלית בארבעת העשורים האחרונים היא עובדה בלתי ניתנת לעירעור. מרבית מומחי האקלים סוברים שהעלייה החדה בריכוז גזי החממה כמו מתאן ופחמן דו חמצני הם האחראים העיקריים להתחממות ומיעוטם תולים את האשם לכך בשינויים מחזוריים בעוצמת קרינת השמש. בכל מקרה ברור כי העלייה החדה בפליטות הפחמן הדו חמצני  (CO₂) ומתאן כתוצאה משריפת דלקים וחקלאות העוסקת בגידול של בקר אחראיים לעלייה עצומה ברמות גזי החממה- כלומר גזים הגורמים לכך שקרינת השמש תבלע באטמוספירה ולא תפלט. כתוצאה מכך מתרחשת עלייה משמעותית בטמפ' הממוצעת בכדור הארץ. במהלך הארבעים שנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ במעלת צלזיוס אחת והתחזית היא שעד סוף המאה ה-21 צפויה הטמפ' בכדור הארץ לעלות ב-4-6 מ"צ אלא אם יינקטו צעדים משמעותיים לצמצום פליטות גזי החממה תוך קיום הסכמים בינלאומיים. שינויי מזג האוויר מתבטאים לא רק בעליה בטמפרטורה אלא גם צמצום בכמויות הגשמים, בצורת ואירועי מזג אוויר קיצוניים כמו סופות והצפות.

להתחממות זו עלולות להיות השפעות חמורות על תחום בטיחות המזון. העלייה בטמפרטורה מההיבט של בטיחות מזון תשפיע בראש ובראשונה על העלייה בקצב התרבות החיידקים. כלומר ככל שהטמפרטורה עולה החיידקים מתחלקים מהר יותר וכך עלול לעלות מספר החיידקים במזון אם לא ישהה בתנאי קירור נאותים. חיידקים מחוללי מחלות כדוגמת סלמונלה וקמפילובקטר הנפוצים מאד בארץ במוצרי עוף וביצים ואחראיים לחלק משמעותי מהרעלות המזון שמקורן בחיידקים צפויים לגרום למספר הרעלות גדול יותר בשל תנאי טמפ' גבוהים יותר בשלבי הגידול, השינוע והמכירה. מרבית הזיהומים שמקורם בחיידקים אלו מתרחשים בקיץ ולכן לעונתיות יש השפעה על זיהומי המזון. העלייה בטמפרטורה צפויה להביא לשינוי אקלימי שבו עונות המעבר חמות יותר וכך צפויים תנאים נוחים יותר לחיידקים אלו לחדור ולהתרבות במזון. העלייה החזויה בטמפ' הימים והאוקיינוסים תשפיע ככל הנראה על כמויות החיידקים מחוללי המחלות ברכיכות, הסרטנים, הדגים ושאר מאכלי הים. התרבות חיידקים כדוגמת חיידקי הויבריו עלולה להיות מסוכנת משום הרעלנות הגבוהה של חיידקי זן זה שכבר היום גורם לשיעורי תחלואה גבוהים. העלייה בטמפרטורת האוקיינוסים תביא לקליטה מוגברת של כימיקלים רעילים כמו דיוקסין וכספית ע"י הדגים מה שעלול להביא להפסקת היכולת לשווק מיני דגים מסויימים. אולם לא רק חיידקים שונים ישגשגו עם העלייה בטמפרטורה. עובשים מסוגים שונים עלולים לפגוע במגוון גידולים כמו תירס, בוטנים ואגוזים הן בשלבי הגידול בשדות והן בשלבי האיחסון והשינוע. רעלני הפטריות הם מסוכנים כשהבכיר מבינהם הוא האפלוטוקסין. רעלן זה קיים בפטריות ועלול להרוס גדולים בהיקף עצום. אי הבחנה בקיומו של רעלן זה וצריכת מוצרים המכילים את הרעלן עלולה להביא למגוון זיהומי מעיים ואף ידוע בתכונות הקרצינוגניות- כלומר מחולל סרטן במערכת העיכול. העלייה בטמפ' צפויה להביא גם לשגשוג בכמויות וסוגי החרקים התוקפים את התוצרת החקלאית. בכדי למנוע פגיעה ואף הרס של תוצרת חקלאית יאלצו המגדלים להגביר את השימוש בחומרי ההדברה, הליך שיהיו לו השפעות של הגדלת הסיכון לבריאות הציבור ופגיעה באיכות הירקות והפירות.

אולם לא רק התחממות כדור הארץ משפיעה על תעשיית המזון אלא שמתקיימת בכדור הארץ השפעה דו כיוונית. כלומר ייצור המזון תורם אף הוא, ובאורח ניכר, להתחממות כדור הארץ. פליטות גזי החממה כתוצאה מגידול משקי הבקר האחראיים לתעשיית החלב והבשר הם עצומות ומגיעות לכדי 15% מכלל פליטות גזי החממה שמקורם באדם. וכך כמעט משתווה תרומת תעשיית הבקר העולמית לפליטות הרכבים בסך פליטות גזי החממה משום שמתאן הנפלט ממעיים של הבקר הוא גז התורם יותר להתחממות כדור הארץ מאשר CO₂ . יש לציין כי להתחממות כדור הארץ יכולות להיות גם השפעות חיוביות מסוימות. לדוגמא, רמות CO₂ גבוהות יותר יעודדו את תהליך הפוטוסינתזה ובכך צמיחת הירקות תהיה מהירה יותר ועשויה לספק תוצרת גדולה יותר לכל דונם אדמה. בנוסף לכך אזורים שהיו בעבר קרים מידי לגידולים חקלאיים יהפכו לכאלה המאפשרים קיומה של חקלאות. לעומת זאת אזורים שכיום מתאימים לקיומה של חקלאות עלולים לעבור מידבור ואזורים המתאימים כיום לגידול עצי פרי הזקוקים לקור עז חורפי יפסיקו להתאים לכך עקב התמעטות ימי החורף הקרים. שינויי האקלים עלולים להביא עימם צמצום ניכר במקורות המים עקב התאדות מוגברת וצמצום בגשמים וכך גם אזורים המתאימים לחקלאות יהיו בלתי ניתנים לעיבוד בשל מחסור במקורות מים זמינים, בעיה הקיימת כבר היום במקומות רבים בעולם וגם בארץ. שינוי אקלימי שצפוי זה התגברות מקרי ההצפות ואירועי מזג אוויר קיצוניים. הצפות עלולות לסחוף קרקע חקלאית ולעודד בסופו של דבר מידבור. סיכון נוסף מהצפות זה הרחפת משקעים בנהרות המציפים שדות חקלאיים בקרבת נהרות בכימיקלים מסוכנים כמו דיוקסין.

לסיכום התחממות כדור הארץ צפויה לגרום לשינויים משמעותיים בתחום בטיחות המזון ונגישות האוכלוסיות למזון. תעשיית החקלאות אחראית במידה משמעותית להתחממות הגלובלית ועלולה גם להינזק ממנה. המודעות הציבורית לשינויי האקלים לרוב מתבטאת במידע על עליית מפלס מי הים או בפגיעה בבעלי חיים באזורים ארקטיים.  לעומת זאת ההשפעה הצפויה של ההתחממות הגלובאלית  על מאפייני הקיום של האוכלוסייה פחות הונגש לציבור. כיום קשה עדיין להעריך עד כמה יהיו משמעותיים שינויי האקלים אך ברור כי תנאי מזג האוויר המשתנים ישפיעו על כל היבטי נגישות המזון, תזונה, בטיחות המזון ובריאות הציבור בעשורים הבאים.